"מודה ועוזב ירוחם": הצרכן הישראלי מכה על חטא / עו"ד זאב ש. פרידמן
הצרכן הישראלי הממוצע צריך לסלוח לעצמו על כל החטאים הצרכניים שביצע במהלך השנה: הוא שילם יותר ממה שהיה צריך, חתם על הסכמים בלי לקרוא אותם , מסר את פרטי כרטיס האשראי שלו לכל דורש וויתר לעסקים שפגעו בו. את העונש, אגב, הוא כבר קיבל
"מודה ועוזב ירוחם", ומכאן שיש צרכנים אשר זקוקים לחרטה ולבקשת סליחה, בראש ובראשונה מעצמם. ערב יום הכיפורים הוא אכן זמן מתאים מצד הצרכן הישראלי לבקשות סליחה מעצמו, ולדרוש מעצמו שלא לחטוא עוד בעבירות צרכניות, כדי שתהיה לו שנה טובה יותר מבחינה צרכנית.
אז זה הזמן לסליחות על החטאים הצרכניים שלנו כלפי עצמנו (וכל אחד ואחת מאיתנו יכול למצוא כאן את עצמו):
סלח לי על כל ההסכמים עליהם חתמתי בלי לקרוא ולהבין אותם. סלח לי על עצלותי לקרוא את ההסכמים בגלל שהיו ארוכים מדי לטעמי, או שנמאס לי לקרוא אותם והפסקתי את קריאתם באמצע. וסלח לי במיוחד על האותיות הקטנות שלא קראתי, לא הבנתי וסמכתי שהכל יהיה בסדר.
סלח לי על שהאמנתי לכל הבטחות בית העסק ש"הכל יהיה בסדר", שהאמנתי להבטחות לא כתובות על תוספות, על תנאי תשלום, מועדי אספקה וכד', ועל שלא עמדתי על דרישתי כי כל הבטחה תירשם בהסכם ובאופן ברור.
סלח לי על שרכשתי מוצרים שלא הייתי צריך מבלי לבדוק את כדאיותם, ובדיעבד התבררה כדאיותם כנמוכה, אם בכלל, וזאת משום שהתפתיתי רק בגלל שהכריזו על מבצע והבטיחו לי שזו הזדמנות חד-פעמית ובלתי חוזרת.
סלח לי שהאמנתי לאתרים באינטרנט שהבטיחו מוצרים במחיר נמוך מ"מחיר המחירון", מבלי לבדוק מהו המחיר האמיתי של המוצר והשוואת המחיר ה"מוזל" למחירי השוק.
סלח לי על שרכשתי מוצרים ושילמתי את מלוא התמורה שלהם או את רובה, לפני שקיבלתי את המוצר ומבלי שווידאתי אפשרות לחזור בי מהעסקה אם לא אקבל אותם (למשל באמצעות תשלום בצ'ק עליו מצוין "למוטב בלבד"), או מבלי שעיגנתי זכותי בהסכם לבטל את העסקה אם לא אקבל את המוצר שהזמנתי במועד עליו סוכם.
סלח לי על שרכשתי מנויים לתקופות ארוכות, על אף שידעתי כי ייתכנו נסיבות שלא אוכל להשתמש בהם - כמו מנוי למכון כושר על אף שאני עלול לחלות, או שאשתי עשויה להיכנס להיריון ולא תוכל להתעמל.
סלח לי על שרכשתי מכשיר סלולרי בגלל שהבטיחו לי אותו "חינם" או במבצע, על אף שידעתי שאני נכבל למשך 3 שנים תמימות (36 חודשים), מה שימנע ממני לעבור לחברה מתחרה או להצטרף לחבילות כדאיות יותר בעתיד.
מה עשיתי?
סלח לי על כל הפעמים שחייגתי לחו"ל בלי להשוות מחירים ומבלי לוודא את מחיר השיחה ליעד מסוים, וזאת על אף שהמחירים משתנים כל העת. כתוצאה מכך לא ניצלתי את התחרות בענף.
סלח לי על שמסרתי את פרטי כרסיס האשראי לכל דורש ומבקש שהציע לי עסקה טלפונית או התדפק על דלת ביתי, וזאת מבלי לקבל את פרטיו ומבלי שוידאתי את מהימנותו. סלח לי במיוחד על אלה, שכן בסתר ליבי ידעתי או חששתי שיעשה בפרטי כרטיס האשראי שימוש בניגוד להסכמתי.
סלח לי על הזמנת שירותי תיירות בלי לקבל אישור בכתב לתנאי העסקה, ועל שלא דרשתי טופס גילוי המפרט את כל תנאי העסקה, זאת על אף שזכותי לדורשו גם בעסקה טלפונית, אינטרנט או מייל. ורק בסוף התברר לי שהמידע שסופק לו אינו מדויק או אפילו מטעה.
סלח לי שרכשתי רכב בלי לבדוק אותו באופן מוקפד במיוחד, והסתפקתי בטופס בדיקה במכון בדיקה למרות שהרבה פרטים בו לא נבדקו במכון ולא הבנתי את משמעות הבדיקה. סלח לי שלא נועצתי במכונאי לפרשנות טופס הבדיקה, ולא פניתי למוסך מורשה המוכר לי כדי לבדוק פגמים שאינם נבדקים במכון הרישוי.
סלח לי שביצעתי עסקאות גדולות ומסוכנות בלי לקבל ייעוץ מקצועי של רואה חשבון, עורך דין, טכנאי או כל גורם מקצועי. על שרכשתי דירה והסתמכתי "על עיוור" על עורך הדין של הקבלן בלי שקיבלתי הסברים מלאים על ההסכם ומשמעותו.
סלח לי על שרכשתי שירותים ארוכי טווח, לפעמים לתקופות של שנים, מבלי להכיר את ספק השירות וטיב השירות שהוא נותן ואשר התברר בדיעבד כשירות גרוע.
סלח לי גם שהתקשרתי בשם ועד הבית בהסכם תחזוקה עם חברת אחזקה בלי לקבל המלצות, ומצאנו עצמנו קשורים בהסכם לכמה שנים.
סלח לי (למרות שאני בן 95) שחתמתי על הסכם לשירות לחצן מצוקה לתקופה של 10 שנים בגלל שהייתי אופטימי מדי, וכן לא הצלחתי לקרוא את כל פרטי ההסכם.
סלח לי על טיפשותי ועל שהתפתיתי לרכוש יחידות נופש או לשדרג את יחידת הנופש שרכשתי בעבר, והאמנתי להבטחות שיעזרו לי להיפטר מהיחידה שכבר יש לי.
סלח לי על שהצטרפתי כמנוי ל"שירותי תיירות" במחיר אלפי שקלים, בלי שהובטח לי דבר ממשי, או הובטחו לי שירותים על בסיס מקום פנוי שספק אם ניתן לממשם.
סלח לי על שהסכמתי לבצע עסקה עם רוכלים שדפקו על דלת ביתי או משרדי, בתנאי לחץ, ללא היוועצות בחברים וללא השוואת מחירים, ובעיקר סלח לי שמרוב בושה לא ביטלתי את העסקה כשהתברר לי שטעיתי בתוך חלון ההזדמנויות של 14 ימים שניתן לי על פי הדין. וסלח גם על הטיפשות שמסרתי להם את פרטי כרטיס האשראי בלי לוודא כמה הם הגונים ומבלי לקבל מסמכים מפורטים עם פרטי הרוכל והעסק שהוא מייצג.
סלח לי שביצעתי עסקאות חפוזות בלי לבדוק את פרטי ההסכם והוראות הקבע שחתמתי עליהן כשאני מצוי בתנאי לחץ. מדובר במקרים כמו רכישת מכשירים או מנוי להחלפת סרטים בעת שמיהרתי לאוטובוס או בעת מעבר בתחנה מרכזית.
סלח לי גם על שהלכתי ל"ערבי מכירות" ומצגות שיווקיות ונענתי להבטחות שזכיתי ב"מתנה חינם" "או שזכיתי בהגרלה" - מה שהתברר כתרגיל שיווקי להביא אותי למצגת אגרסיבית בה רכשתי מוצרים ושירותים יקרים שבכלל לא רציתי.
סלח לי שוויתרתי לעסקים שפגעו בי, עוולו נגדי או הטעו אותי כששכנעתי את עצמי שלא שווה להילחם או להתלונן בגלל שהנזק שנגרם לי קטן. סלח לי שלא הבנתי כי כך השארתי את המצב כשהיה, ובכך אפשרתי לחברות להמשיך ולפגוע גם בצרכנים נוספים.
סלח לי שלא למדתי לנצל את הזכויות שלי בכלל ובתחום הבנקאות במיוחד, על שוויתרתי מראש על זכותי למידע מדויק ומובן גם להדיוטות, על הזכות לעבור מבנק לבנק בקלות, על שהמשכתי לשלם ריבית על גירעונות בלי לכסותם מכספים שאני חוסך בבנק (ומקבל הרבה פחות ממה שאני משלם) ובכלל שאני סומך על הבנק בלי להבין מה שנעשה בחשבוני.
איזה דיכאון, עבדו עלי....
סלח לי שאני לא מתמקח עם הבנק על מחירי השירותים, עמלות וריביות, ומשום כך אני משלם הרבה יותר ממה שהייתי צריך לשלם.
סלח לי גם על שאני לא בודק חשבונות לאחר רכישה ולא משווה מחיר המודפס על המוצר והמחיר שנגבה בחשבון.
סלח לי שאני מקבל דו"חות מחברת האשראי או הבנק וזורק אותם או מתייק, בלי לבדוק שלא נעשה שימוש לרעה בהם או שמא נפלה בהם טעות.
סלח לי שלא דרשתי מהרשות המקומית הנחות המגיעות לי או קיימות לי בדין, כמו פטור מארנונה על נכס ללא שימוש, קצובת מים לגינון או תעריף מים מוזל בשל גודל משפחתי.
סלח לי שנכנעתי לחברות הדורשות ממני כתנאי להחזר כספים שמגיעים לי מהם בדיקת פוליגרף. למשל שהסכמתי לבדיקה לאחר שנעשה שימוש לרעה בכרטיס האשראי שלי, או לאחר שנדרשתי לכך על ידי חברת הביטוח כתנאי לתשלום דמי הביטוח. פשוט התעלמתי מהעובדה שאיני חייב לעבור בדיקת פוליגרף כדי לקבל את המגיע לי על פי הדין.
סלח לי שלא לקחתי בחשבון לפני ביצוע עסקאות לרכישת מוצר את תנאי תעודת האחריות.
סלח לי שלא בדקתי אפשרות לבטח טיסות לחו"ל מפני ביטול הטיסה, וכשכן רכשתי פוליסת ביטוח לא קראתי אותה ולא וידאתי שתכלול ביטוח הטיסה מפני מצב
של ביטול.
על כל אלו והאחרים אני מבקש מעצמי סליחה. בכל מקרה מגיע לי סליחה גמורה, שכן את העונש כבר קיבלתי: כי שילמתי יותר ממה שהייתי צריך, הפסדתי הרבה יותר ממה שמגיע לי וזה עוד בלי שסיפרתי על כל הכעס, נקיפות המצפון, עגמת הנפש וכל מה שעבר עלי. לכן, בשנה הבאה אני מבטיח להיות ערני יותר, צרכני יותר, אכפתי יותר ובטוח שבכך תהיה השנה הבאה טובה ונוחה יותר, לי ולכל הצרכנים בישראל.
חתימה טובה.
עו"ד זאב ש. פרידמן הוא היועץ המשפטי של המועצה לצרכנות
